• סמדר הרצפלד

הגיג 10#


כאשר סבא של סבא שלי מאס בחיים העלובים של עיירה בליטא, הוא הצטייד בקסקט ובמקל שבקצהו תלוי שקיק קטן והתחיל לצעוד מערבה. בעיר-נמל איטלקית הוא שאל מה ששאל ומצא עצמו על ספינת צי הסוחר של הוד מלכותה ויקטוריה.

הן נקראו ״קליפר טי״, הספינות שסחרו בתה. ספינות מפרשים עם קצינים אנגלים יהירים, עם מלחים אנגלים שיכורים, ובתוכם סבי, הפליט מן השטעטל. וקרה להם שנתקעו בלב ים, באזור ללא רוחות, שאכן נקרא ״האזור המת״. ועמדו וחיכו לרוח, עמדו ללא נוע ימים רבים, עמדו בחום המהביל, כשהאוכל והמים הולכים ומתמעטים.

הם חיכו לרוח, והרוח לא באה. וכשצפו כך, בחוסר מעש, נטל סבי חתיכת עץ אגוז יפה והתחיל לשייף.

ושסוף סוף האיר להם המזל ופרצה הרוח, היתה לאותו סב רחוק קופסת תה נהדרת, מוחבאת היטב מתחת לדרגש. קופסה חגיגית, חלקה למגע, מבהיקה כמו מראה. והיא ברשותי עכשיו, אצלי, על אדן החלון שלי. קופסת התה של סבא. כך קראו לה במשפחת הסוחרים של אבי.

ואני עכשיו בתקופה שבה ״הכול תקוע״. אין רוח, שום רוח, שתישאני לשום כיוון. החיים בעמדת המתנה. ואני נזכרת ביצירת המופת של ג׳וזף קונראד, ״קו הצל״ (ספרית פועלים, 2001). שם זה קורה בים סיאם, וכמה שנים אחר כך הופך יורד הים הפולני, הילד היתום, המאומץ, להיות סופר אנגלי מפורסם.

ואנחנו עם קופסת התה ההיא...



הוצאת 62

052-6882606 

  • Facebook - Black Circle