• סמדר הרצפלד

הגיג 1#

עודכן ב: 10 דצמ 2018

אישה חוזרת ממסע, ומאז שובה היא עסוקה בעבודות תחזוקה. לפניה יום נוסף של טיפול בשיניים, טיפול בשיער, ומחשבות מפוזרות על דמויות שיהפכו לגיבורים בספר שלה. היתה לה שנה קשה ויבשה, עמוסת מחלות ומצבי נפש עלובים, שהתנועעו בין דיכאון לפסיביות, וזו היתה הדרך שלה להתנער מכל זה: היא שוב תצא אל עולם הטבע, אל הרחוק הענקי ההוא שממנו ברחה לפני שנים, זה שהוזנח ונעזב לנפשו, למלוא יפעתו, לעתיקותו. רוחות שמתו מזמן חזרו לדבר אליה מאותו מקום תקוע ומתגלגל בבוץ, שמתנהל באיטיות קולוניאלית לשומקום. שומקום. ובנינוחות מלאת הדר, בפסימיות כמעט נחנקת מרוב גרגרנות,כל הדברים האלו שעבר זמנם, שכבר אינם באופנה, חוזרים אליה ומעלים מתוכה את הרצון לכתוב, את התשוקה לגלגל תיאורים, לנבור בבוץ, לחפש זהב, לחקור בתוך ליבו של המסע שהיה.

מחשבות קרועות מצטעפות סביב ספר שעדיין לא נכתב.


וכבר אני יודעת: יהיה הר, איך לא. גבוה, בודד, מוקף ערפילים ואגדות. ואהבה, אותה גברת טרחנית שסילקתי מזמן מחיי, שוב תופיע אצלי. היא תדבר ותתלהב ובלי שום כוונה תגרור אותי למטה, עד שתשאיר אותי מדממת על מדרגות בית ישן, אולי בית שזכור לי מילדותי, או שתשליכני על שפת נהר או אגם עשויים מים של חלומות.

וכתיבה כזאת, בשלב מאוחר זה של חיי, האין זה חלום?


הזמן של הספרות אינו נטוע כמו עץ בנקודה אחת. הבורגנות היא עבודה, פרנסה, משפחה, שלושה דברים שסירת המשוטים הקטנה והמבולבלת שלי בורחת מהם תמיד, משייטת אחורה וקדימה וסביב עצמה, העיקר לשוט הרחק, לא להיות עץ, להתעלם מהתוצאות, לברוח.....

והיצירה היא הכלי, היא הניסוח של בדידותי המבורכת, העצמאית, היצירתית. אני רוכבת כמו עצלן - כן, אותו בעל חיים מינימליסטי, בעל פרווה רכה ועיניים בוהות, שנח במקום אחד ולא זז, אוכל קצת, יורד פעם בשבוע כדי לחרבן, וזהו זה. כל חייו... -

אני אוטונומית ומצומצמת כמוהו.

חיי כעצלן.



0 צפיות

הוצאת 62

052-6882606 

  • Facebook - Black Circle